על אנשים טועים

ספרה החדש של גיל הראבן מחזק תפקיד ופן נוסף של הספרות במתן הזדמנות להתעכב על מצבים היפותטיים, פילוסופיים וקיומיים, ממש כמו בספרות מדע בדיוני. ככזה, לא תמצאו פה עלילה רבת דמויות, תפניות וסמטאות. כדי להעמיד את השאלות הקיומיות הללו נוקטת הראבן ב'מעט המחזיק את המרובה', וכמו השרטוט העדין שעל הכריכה, כך הספר עומד על דמות אחת בכל סיפור וסיפור. המינימליזם הזה מצריך שליטה גדולה לא פחות מכתיבת עלילה מסועפת ודיקנסית ולכן, בנוסף לסיפורים עצמם, ניתנת הצצה למלאכת הכתיבה עצמה מה שמקנה לספר את התואר "ספר של סופרים". כאמור, כל סיפור בקובץ הסיפורים שלפנינו מרכיב שאלה או בעיה ומובא דרך מונולוג. בסיפור הפותח את הקובץ- "עיוורון"- מסופר על בוס נרקיסיסט טיפוסי המפטר עובדת שמנה. בגלל רוח ימי הפוליטיקל קורקט הוא מסביר שוב ושוב מדוע הפיטורים לא קשורים למשקל שלה, אך את טיעוניו הוא מבסס בדימויים כבדי משקל דווקא שמכשילים אותו- "מי שבוחרת בנגמ"ש כבד, כדאי שתשים לב איפה היא מסיעה אותו. לא בכל מקום מסיעים נגמ"ש."
בכלל, יש לקרוא את הספר בעין מזוינת ולא ליפול למלכודת "מספר לא אמין" שטומנת הסופרת. דרך הטיעונים מוצגת תמונה הפוכה המגדילה את הפער בין הדובר למציאות, מה שמעניק נופך קומי וקריקטורי לדמויות.
בסיפור אחר, "הוד קדומים", עוסקת הראבן בקלישאות מגזרת הניו אייג'. בן הזוג נוסע להתבודד במדבר ולקבל שקט קיומי. במכתב מציגה אשתו טיעונים נגד המלאכותיות של ההתבודדות שלו ופורשת אופנים שונים להבנת היקום.
כך, הופך הסיפור מסתם טענה נגד ניו אייג לטענה על כך שדווקא ניו אייג' על הרוחניות, האהבה וההכלה שבו, לא מביא בחשבון את מה שמרכיב את היקום, בני אדם, למשל.
סיפור נוסף, לדעתי מהטובים שבקובץ, שיכול לשמש בסיס נפלא לדיון פמיניסטי, הוא הסיפור "בית הספר של האהבה". רגע לפני החתונה שלהם מגלה הדובר לבת זוגו שהוא בעצם לא מעוניין באהבת- בשרים אלא באהבה טהורה שלא כוללת מגע כלל וכלל. הראבן שמה את המילים בפי הדובר כך שקשה מאד, אפילו לגדול החוטאים בסדום לצאת נגד הרטוריקה המבריקה שלו בדבר אהבת אמת וטיעוניו נגד החפצה. סיפור נוסף עוסק בבחירה חופשית. אם אדם נולד שלא מבחירה, כיצד הוא יכול בכלל לצבור קניין? כיצד יכול להניח שאיבריו שייכים לו, אם לא הוא בחר בהם?
פרט לעלילות הדקיקות שמצטיירות לנו מבעד למונולוגים, עניין נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת בספר הוא הסאב טקסט.
כמו בכל דרמה, הספר עשיר בסאב טקסט. מבעד למונולוג מתברר שאנחנו מסוגלים לנחש היטב מי נמצא בצד השני, מה עיסוקו, מהי השקפת עולמו והכי מעניין: מה הוא חושב על הדובר. זה שיעור מצוין בסאב טקסט וזה עוד אחת מהסיבות הרבות לשים יד על הספר הזה.

אנשים טועים, גיל הראבן, אחוזת בית, 196 עמודים