גיבור דורנו 

בהקדמה לספרו מתעמת לרמונטוב עם מבקרי התקופה הצדקניים, שיצאו נגד דמותו של פֶּצ'וֹרין החמקמק והלא מוסרי והתרעמו על הצגתו כ"גיבור."

"ואילו אני אשאל אתכם," כותב לרמונטוב, "מאחר שכל הרשעים הטרגיים והרומנטיים נראו לכם אפשריים בעליל, למה לא תקבלו גם את אפשרות קיומו של פצ'ורין? אם התענגתם על דמויות בדויות אחרות, מכוערות ונוראות לאין שיעור, למה אין בלבכם חמלה על הדמות הזאת, ואפילו רק משַל הייתה? אולי מפני שיש בה מידה של אמת, יותר מכפי הרצוי לכם?"

ואכן, למבקרים היה פצ'ורין בגדר חידוש מודרני שהקדים את זמנו, בעיקר במורכבות דמותו שתחת כנפיה חסו יחד עורמה ויושרה, אומץ ופחדנות, חמקמקות ומוחלטות.

פצ'ורין זה, כפי שנגלה אלינו מקטעי יומן ודרך עיניהם של מספרים אחרים ברומן, הוא קצין צבא אניגמאטי הנוטה להשתעמם בקלות ועקב כך נכון להסתכן. כמו כן, הוא רודף נשים ציניקן הנוהג להתפעם מריסים ארוכים ורוטטים הרבה פחות מאשר נופיו של הקווקז.

אך אף שהסיפור מזכיר במקצת אגדת עם, פצ'ורין איננו סתם נבל פורע חוק, או גיבור מיתי רב מעללים.

למעשה, דרך מבע עיניו של פצ'ורין ומבעד לציורי הקווקז, ניבטת אלינו החברה הרוסית-צארית בכל ריקבונה. יחלפו עוד כמה עשרות שנים עד שאת המשטר הצארי הרקוב יחליף משטר סטליניסטי, רקוב לא פחות. ובינתיים, אפשר להוסיף ולהתפעל מהשעמום, מהצביעות מהשובע הרודני ומהעיסוק סביב נושא המעמדות שכה אפיינו חברה זו.

דמותו של פצ'ורין מזכירה דמויות ספרותיות אחרות, כמו אובלומוב של גונצ'רוב ומרסו של קאמי. אלו דמויות שכתפיהן משוכות תדיר כלפי העולם וכלפי הקיום האנושי, והן עומדות מעל הזמן ולא בתוכו.

כאזרחים, דמויות אלו מבעתות את מנעמי השלטון. שכן הן אינן נכבלות בעבותות של משכנתא, וטבעות נישואים אינן מסובבות על אצבעותיהן. למעשה, הן מיותרות וחסרות את המניע והדלק האנושי. ובכך נעוצה הטרגדיה של פצ'ורין, באי הסתגלותו למסגרת הזמן שאליו נולד. עליו להוסיף ולשוטט בין כפרים וערים, בין קרבות ומסיבות ללא מטרה ומנוחה.

וכמו פצ'ורין עצמו, גם יצירה זו נמצאת מעל הזמן.

לעברית היא מתורגמת זו הפעם הרביעית, ללמדך את חשיבותה ואת איכותה. הפעם תורגמה בידי נילי מירסקי והתרגום הוא חגיגה בפני עצמו: אפשר לחוש ממש את המשעולים הנדרכים תחת המגפיים הצבאיים. את הקור הנודף מהצוקים השגיאים של הקווקז, אזור שהיה אהוב על לרמונטוב ואף הוזכר בשיריו.

זה רומן נצחי, על זמני, המותאם לכל עת ולכל תקופה. רומן על הטוב והרע, היפה והמכוער, וכולם דרים תחת כפיפה אחת.

 

גיבור דורנו מאת מיכאיל לרמונטוב, תרגמה:נילי מירסקי, הוצאת אחוזת בית, 207 עמ'.